מחקר מפתיע: טלוויזיה משפיעה לטובה על ילדים
מאת: חווה שטכלר
הורים רבים דואגים שתכניות הטלוויזיה לילדים, שלא פעם רוויות במסרים אלימים, ישפיעו לרעה על ילדיהם. מחקר חדש שנעשה בסיאטל מראה שאפשר גם ההפך: הטלוויזיה יכולה בקלות להפוך לכלי לשיפור התנהגותם של הקטנטנים.
אחת ההמצאות הגדולות של המאה ה-20 היא הטלוויזיה, ששינתה לחלוטין את החיים כפי שהכירו אותם עד לרגע שהמרקע עליו רצות תמונות מדברות, נכנס לתוך הבית.
תחילת הופעתה ששל הטלוויזיה בבתים הפרטיים יצרה מעין קשר משפחתי מחודש – כולם ישובים יחד סביב הטלוויזיה בסלון ונהנים מהפלא הטכנולוגי שיכול להביא חדשות, תרבות ועוד המון דברים.
היתרון היה בכך שהייתה טלוויזיה אחת ויתרה מזאת היו מעט מאד ערוצים ולכן להורים הייתה שליטה על מה שהילדים ראו, מה גם שהצנזורה פעלה במלוא המרץ ואפשרה להראות תכניות רק עם תוכן הולם לילדים ולמבוגרים יחד.
השנים חלפו, הטלוויזיה המגושמת הפכה למסך שטוח ודק וכמות הערוצים הולכת וגדלה משנה לשנה. כיום, מעטים האנשים שיודעים מה משודר מתי ובאיזה ערוץ ועוד יותר מעטים האנשים, בעלי המשפחות, שמודעים לתוכן בו הילדים שלהם צופים.
מחקים את מה שרואים
מחקרים רבים נסבו סביב השפעת הטלוויזיה כל ילדים, אחד המחקרים הראשונים נערך בשנת 1961 על-ידי אלברט בנדורה, הניסוי שינה את אופן ההסתכלות על השפעת הטלוויזיה. בנדורה הוכיח במחקרו שילדים מחקים אלימות בין אם הם רואים אותה בצורה ישירה ובין אם על מסך הטלוויזיה. בשנים האחרונות, איגוד האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים ממליץ להורים לא לתת לילדים מתחת לגיל שנתיים לצפות בטלוויזיה בטענה שזה משפיע על התפתחותם.
מחקרים רבים נסבו סביב השפעת הטלוויזיה כל ילדים, אחד המחקרים הראשונים נערך בשנת 1961 על-ידי אלברט בנדורה, הניסוי שינה את אופן ההסתכלות על השפעת הטלוויזיה. בנדורה הוכיח במחקרו שילדים מחקים אלימות בין אם הם רואים אותה בצורה ישירה ובין אם על מסך הטלוויזיה. בשנים האחרונות, איגוד האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים ממליץ להורים לא לתת לילדים מתחת לגיל שנתיים לצפות בטלוויזיה בטענה שזה משפיע על התפתחותם.
6 חודשים לאחר תחילתו דיווחו החוקרים כי בבדיקה מול המשפחות נמצא שלאחר תקופת הזמן הנמדדת בה הוצגו לילדים תכניות בהן התוכן כלל השפעה חיובית כמו התנהגות חביבה, אמפתיה, חברות וכדומה, הילדים הראו סימנים של התנהגות פחות אגרסיבית ואף הראו יותר אמפתיה כלפי המשפחה וכלפי חברים. זמן הצפייה היומי בטלוויזיה לא השתנה, אלא רק התוכן המוצג.
כשנה לאחר שהחלו במחקר, החוקרים המשיכו להציג מסקנות מעודדות, הילדים התנהגו בצורה חברית, הראו רצון לעזור ולדאוג לאחרים והתנהגו בצורה פחות אלימה כלפי אחרים. השינוי המשמעותי ביותר היה אצל בנים המגיעים מסביבה סוציו-אקונומית נמוכה, הם אלה שצפו יותר מכולם בטלוויזיה במהלך היום והציגו שינוי משמעותי בהתנהגות ולטובה, מה שהוביל לשינוי לטובה בהתנהגותם ובכל לשינוי לטובה בתגובות הסביבה.
מחקר אחר שנעשה בניו-זילנד הראה שככל שילדים ובני נוער צופים יותר שעות ביממה בטלוויזיה, כך גדלים סיכויים לנהל אורח חיים מתבודד, אגרסיבי כלפי אחרים וכן לעסוק בפעילות פלילית.
בארה"ב נמצא שילדים צופים בטלוויזיה כ-4.5 שעות ביממה בממוצע, בתכניות המכילות תוכן אלים מאד שאינו מתאים לגילם, בין אם בתכניות המשודרות בערוצי הילדים למיניהם, כגון: "פאואר ריינג'ר מייטי מורפין", ועד לתוכן בסרטים למבוגרים כמו "באטמן".
במחקר שנעשה בסיאטל, כאמור, לא היה שינוי בזמן הצפייה בטלוויזיה אלא רק בתוכן המשודר. בנוסף להמלצות מחקרים שונים להיות מעורים בתוכן בו הילדים צופים, כמו גם ללמדם אוריינות מדיה שתגרום להם להעביר ביקורת על התוכן המועבר בתכניות השונות, חוקרים רבים ממליצים להורים לשים לב למשך הזמן בו ילדיהם צופים בטלוויזיה. ככל שילד יושב יותר שעות מול הטלוויזיה ללא פעילות נוספת, כך גובר הסיכוי שהוא יסבול מבעיות בריאות והשמנה.