Author Archives: ester

הקניית הרגלים והטמעתם בגן בצוות ובקרב ההורים –

מודל "גן החברים" 2015/6

מאמר זה מתאר תהליך חקר שעברנו בגן שכלל עבודה צוותית משותפת על הקניית הרגלים
ועיצוב מודל מיטבי על בסיס הניסיון ורוח הגן.
בשלב השני הטמעתו של נושא הקניית ההרגלים והדרכים ליישומו על
בסיס המודל שעוצב על ידי הצוות, להורים ולצוות.

הקניית הרגלים

הרגל הוא חלק עיקרי ביותר בחינוך ובכלל בכל ההתפתחות האדם מהגיל הרך ועד לסוף ימיו, הכל זה אוסף הרגלים שנערמים שכבה על שכבה וכל השכבות האלו הן קווי המתאר של האדם.

רכישת ההרגל מתקיימת כשפעולה הופכת עבורנו לרצונית ואוטומטית, כלומר כל פעולה שלא נוח ונעים לנו לעשות סביר להניח שזה מכיוון שלא הורגלנו אליה, הכוונה להורגלנו זה אומר שפיתחנו רצון לפעולה.

מרבית ההרגלים נרכשים בצורה הדרגתית ולא טבעית, והקפדה והתמדה הופכת את הפעולות חסרות התענוג והמשמעות עבורינו לפעולות רצויות והכרחיות (כלומר ארגיש עם עצמי רע אם לא אבצע את ההרגל)

אומנם תהליך הקניית ההרגלים עלול להיות לעיתים קשה ומכביד אך אנו תמיד צריכים לזכור שהרגל טוב ונכון זוהי מתנה לכל החיים שאנו מעניקים לילדים ובסופו של דבר גם לעצמינו

"על כן הידיעה והלימוד של הדברים הטובים… פועלים לטובה על האדם, לא רק לפי ערכם הפרטי כי אם לפי אותו הערך שהם פועלים בצירופם וכינוסם לתת צורה עצמית על מהותו של האדם". הראי"ה קוק זצ"ל ("עין איה" לשבת).

מבוא

הרגל מוגדר כ"דבר שהתרגל האדם לעשות תמיד, התנהגות נלמדת או פעולה נלמדת שנעשתה מובנת מאליה משום שחזרו עליה רבות. משהו שנעשה לרוב אוטומטית ובלי מחשבה" (שויקה 1977).

במונחים מתחום הלמידה והפסיכולוגיה של האישיות, ההרגל מתואר כהתנהגות חוזר ונשנית שאינה משתנה, שהיא למעשה תגובה של האדם לגירוי מסוים. לאחר מספר פעמים שבהן נוצרה אותה תגובה, דהיינו אותן הפעולות בסדר זהה, לגירוי מסוים, הקשר מתייצב ומתקבע. גם אם פעולות מסוימות ננקטו מלכתחילה כדי להשיג מטרה מסוימת, לאחר חזרות אחדות הן הופכות לתגובות אוטונומיות, המוטבעות באדם וננקטות גם כששוב אין הן מסייעות להשיג את המטרה שלשמה נועדו מלכתחילה (Allport , 1937).

במונחים מתחום חקר המוח, במידה שאנו מבצעים פעולה בסמוך לפעולה, גירוי או הרגשה מסוימת, וחוזרים על פעולה זו, נוצרים מסלולים סינפטיים (קשרים עצביים) קבועים בהיפוקמפוס (אזור במוח שאחראי על זכרון). כלומר, הרגל הוא בסופו של דבר מסלול סינפטי קבוע במוחנו. אף שהמוח שלנו מסתגל לשינויים ומשתנה בהתאם להתנהגותנו – אירועים או מקרים מסויימים עשויים להפעיל מחדש את ההתנהגות הישנה והמוכרת, בכל עת (Ann Graybiel, 2005). מכאן שברגע שהיה לנו הרגל, הוא תמיד יהיה חלק ממוחנו .

לשאלה כמה זמן ולקח עד שהרגל חדש נרכש, אין תשובה חד משמעית – יש המדברים על כך ש- 30 יום רצופים של ביצוע משימה או התנהגות כלשהי הוא פרק הזמן הנדרש להפיכתם להרגל ויש הטוענים כי לשם כך נדרשים  45 או 60 ימים בממוצע. ויש אומרים כי מספר הימים משתנה באופן משמעותי מאדם לאדם משום שהבדלי אישיות משפיעים באופן משמעותי על פרק הזמן שנדרש לרכישת ההרגל. יחד עם המורכבות שעשויה להיות ברכישת הרגלים, ידוע כי לשנות הרגל קיים אף קשה יותר מאשר לרכוש הרגל חדש.

מתוך כך ניתן להבין על החשיבות של רכישת הרגלים בגיל הרך שיטבעו באדם, ילוו אותו לאורך התפתחותו ולמעשה יישארו בו לאורך כל חייו. הקניית הרגלי התנהגות טובים, לילד בגיל הרך, בגיל בו קיים בילד באופן טבעי הרצון ללמוד ולהצליח, ללמוד מסביבתו, לרצות את המבוגרים המשמעותיים בחייו ולהידמות להם – היא דבר משמעותי וחשוב מאין כמוהו שישפיע על עיצוב ההתנהגות, ההתפתחות ואף האישיות שלו כאדם. על חשיבות ההרגלים בגיל הרך ניתן להסיק מהמקורות "הלומד ילד – למה הוא דומה? לדיו כתובה על נייר חדש. והלומד זקן – למה הוא דומה? לדיו כתובה על נייר מחוק".  (משנה, אבות, ד, כ)

תרומת ההרגל להתפתחות הילד בגיל הרך

ההרגלים הינם יסודות התורמים לכל ההיבטים ההתפתחותיים של האדם והם באים לידי ביטוי כבר בגיל הרך (קלודי טל, 2005):

הרגלים תורמים להתפתחות הקוגניטיבית כאשר הם יוצרים אוטומטיזציה בביצוע. אוטומטיזציה זו מאפשרת לילד לבצע רצף של פעולות מבלי לחשוב עליהן, מבלי לתכנן ומבלי לתהות על סדר הדברים ולאן הם מובילים, בכך הילד פנוי ללמידה חדשה.

הרגלים תורמים להתפתחות הרגשית כאשר הם מקנים הרגשה של ביטחון ושל קביעות שלמעשה, אלו הם תנאים הכרחיים להפניית קשב ללמידה חדשה.

ההרגלים תורמים גם להתפתחות החברתית מאחר וכאשר ילד מגיע למקום כלשהו הוא חייב לרכוש את הרגלי המקום המהווים חלק מ"כרטיס הכניסה" לאותה הקבוצה  וחלק מסוציאליזציה.

כמו כן, ההרגלים תורמים גם לעצמאות כאשר הילד בשלב של גיבוש אוטונומיה, הוא יכול ורוצה להגדיר מטרות אישיות ויוזמה. בשלב זה ההרגלים מאפשרים לו לבצע רצף של פעולות מבלי שיזדקק לנוכחותו של מבוגר.

במסגרת הגן ניתן לראות סיטואציות רבות המכילות התנהגויות שונות של ילדי הגן כאשר התנהגויות אלו משקפות את הרגליהם של הילדים, הרגלים המייצגים את חיי הגן כמו:

הרגלי אכילה, הרגלי ניקיון וסדר, הרגלי לבוש, הרגלי עבודה בגן הילדים ליד שולחנות היצירה והמשחק, הרגלי משחק במתקנים ובחצר, הרגלי למידה ועוד.

רציונל: הקניית הרגלים ב"גן החברים"

כשהצוות החינוכי ניגש לעסוק בנושא הקניית ההרגלים, נחשפנו למאמרים אקדמיים שנתנו תוקף מדעי לחשיבות נושא ההרגלים ותועלותיו. לכל אחד מאנשי החינוך היתה דעה לגבי הנושא מתוך ניסיונו הקודם. אולם לא היה ברור לנו מה יהפוך את תהליך הקניית ההרגלים לתהליך קל, טבעי וזורם. תוך כדי התנסות התבררו כמה נקודות שהצוות וההורים ראו אותן כנקודות חיוניות על מנת לאפשר הקניית הרגלים יעילה, מילת המפתח כמו ברוב הכלים החינוכיים בהם משתמשים בגן החברים היא דיאלוג.

הדיאלוג עם הילד כשותף שווה שיש להסביר לו את מטרת ההרגל והדרכים ליעילות לביצועו; ודיאלוג עם ההורים כמעטפת היקפית שמתנסה בנושא חשוב שיש לו רלוונטיות רבה עבורם בבית. הדבר יצר העצמה של התהליך גם בגן וגם בבית.

מקורות והוגי דעות על הרגלים

• "גרסא דינקותא לא משתכחא". (שבת, דף כא, ב)
• "הרינו לומדים אותם אגב עשייתם כדרך שמתוך שנבנה בתים נהיה לבנאים ומתוך שננגן בכינור נהיה לכנרים. באותה דרך עצמה ניעשה צדיקים, כשנעשה מעשי צדק; מיושבים בדעתנו, כשנעשה מעשים של יישוב דעת, ובעשותנו מעשי גבורה ניעשה גיבורים". (אריסטו, אתיקה)
• "אין זה בחידוש אלא בהרגל שאנו מוצאים את ההנאות הגדולות ביותר". (רמון ראדיגה)
• "ההרגל מתחיל כחוט משי, והופך במהרה לכבל של פלדה." (פתגם ספרדי)
• "ההרגל הוא מורה הדרך הגדול של החיים האנושיים." (דייוויד יום)
• "זה לא לוחץ, הרגל נעשה טבע שני אחרי חודש הוא כבר רגיל לזה." (ד"ר מיכאל לייטמן)
• "זה לכל החיים, כבר לא קשה לו להיות מסודר,את זה צריכים לקחת בחשבון, אתם עושים יסוד לאדם לכל החיים." (ד"ר מיכאל לייטמן)
• "צריכים להרגיל לסדר, אחרת יהיה לו קשה כל החיים" (ד"ר מיכאל לייטמן)

מודל להקניית הרגלים – "גן החברים"

(נוסח מקוצר של המודל שחולק להורים – ראה בנספח מספר 1)

דיון מקדים בין המבוגרים

• ההורים/צוות הגן – יושבים דנים ובוחרים הרגל אחד שחשוב להם במיוחד להקנות לילדים.

   כדי להקנות הרגל דרושה אחידות בין המבוגרים, כדי לא ליצור בלבול של הילד. מתוך החלטה משותפת, תיווצר גם תמיכה של המבוגרים אחד בשני בהקניית ההרגל ובהתמדה בביצועו. יצירת הסכמה, תיאום, שפה משותפת וקו אחיד של ההורים כלפי הילד הן נחוצות להתחלת התהליך וחיוניות להצלחתו.                        

• מדברים כיצד לממש את הקניית ההרגל.

• מהם תתי הפעולות של ההרגל?

    על פי רוב הרגל מורכב מתתי פעולות שמרכיבות אותו ונדרשות לצורך ביצועו, על כן צריך לתווך לילד ולהסביר היטב מהן תתי הפעולות, שכן כל פעולה צריכה להיות מבוצעת על מנת להיקלט בילד. בלתי אפשרי לקלוט ולבצע את כל הפעולות בבת אחת אלא רק כרצף של פעולות. למשל, אם נרצה להקנות את ההרגל של שטיפת ידיים, נפרק את הפעולה שנראית כביכול פשוטה ומובנת מאליו, עבורנו, לשלבים הרבים המתקיימים במהלכה: 1) הפשלת השרוולים; 2) פתיחת הברז; 3) הרטבת הידיים; 4) הוספת סבון; 5) סיבון/שפשוף הידיים עם הסבון; 6) שטיפת הסבון; 7) סגירת הברז; 8) ניגוב הידיים.

     ראשית, הילד צריך לרכוש את ההרגל להתחיל את הפעולה בזמן המתאים, אחרי שהתלכלך, אחרי שירותים, לפני האוכל. שנית, הוא צריך לזכור את רצף הפעולות. ושלישית, כל אחד מהשלבים הנ"ל דורש מידה מסוימת של מיומנות שנרכשת תוך כדי העשייה החוזרת של ההרגל.

• מה נדרש לארגן בסביבה כדי להקנות את ההרגל?

עלינו לוודא שהסביבה מאורגנת ומוכנה על מנת לאפשר את הקניית ההרגל. אם אנו מבקשים שיתלבש לבד עלינו לוודא שיש מכנסיים בארון, אם מבקשים שילמד לצחצח שיניים לוודא שיש מברשת ומשחה. אם אנו רוצים להקנות הרגלי תזונה נכונים, עלינו להרחיק ממתקים מהישג ידו.

• מתוך הניסיון שלנו אילו קשיים עלולים לצוץ בהקניית ההרגל וכיצד נתמודד איתם?

    כשאנו צופים מראש אילו קשיים עלולים לצוץ בהקניית ההרגל, אנו יכולים לדון על התגובה שלנו לקושי של הילד וגם לקשיים שעשויים להיות לנו, המבוגרים שמקנים את ההרגל. אפשר לאמר שעיקר הקושי מוטל על המבוגרים שכן תהליך ההקניה דורש התמדה רבה, ואפשר לאמר שהמבוגרים עצמם רוכשים הרגלים חדשים, בהקניית ההרגלים. הדיבור על התגובות או ההתנגדויות האפשריות שאנו צופים שיהיו לילד ולמקומות הקושי שלו, מאפשר להורים לדון על צדדים שונים שהם רואים בילד ומכאן לקבוע דרכי תגובה מאוזנות רלוונטיות ואחידות שיהיו הנכונות ביותר עבורו. תגובות מתואמות ישדרו לילד שההורים מאוחדים בדעתם ויהיה להן יותר כוח השפעה על הילד. באופן כזה ההורים "מקדימים תרופה למכה" ומקלים על תהליך הקניית ההרגל.

• הקנייה ראשונית

• מסבירים לילד את הרציונאל של ההרגל (עדיף שההסבר יבוא ממנו, בעקבות שאלה שנשאל)

    מסבירים לילד למה ההרגל הזה חשוב. ניתן להסביר שאולי זה יהיה קשה בהתחלה, אבל תוך כמה פעמים שנעשה את הפעולה זה יהפוך להרגל ונוכל אפילו ליהנות מהפעולה הזו. ניתן להתייחס לצדדים שונים, יש הרגלים שחשוב מבחינת ההתנהלות שלנו בחברה (לדבר בנימוס, אם לא נרכוש הרגל כזה נרחיק מאיתנו חברים בכל מקום שבו נהיה). יש הרגלי של סדר ושמירה על ציוד (שמסיימים לשחק מחזירים למקום) ויש הרגלים שבאים לשמור על הגוף שלנו, אם אוכל רק ממתקים ולא אוכל בריא במוקדם או במאוחר אפגע בגוף שלי (הסבר טבעי, סיבה ותוצאה הגיוניים ומובנים לילד).

• הקנייה בפועל

1. 1. בפעמים הראשונות נמצאים עם הילד בפועל לאורך כל הפעולה שהוא נדרש לעשות תוך כדי תיווך מילולי של סדר הפעולות המתבצעות.

    בתחילה הילד מבצע וההורה מבצע ביחד איתו, מניע אותו במידת הצורך, מכוון אותו לפעולה יעילה. וככול שמקפידים ניתן לשפר את הפעולות ואת הרצף שלהן. בפעמים הראשונות ממש ניתן לראות כיצד הפעולה אינה טבעית לילד ולכן הוא מתקשה לבצעה מבחינה רצונית ולעיתים מבחינה מוטורית, אך ניתן לצפות שעם הזמן הילד ישפר את אופן הביצוע של הפעולות ואת הרצף שלהן. רצף הפעולות יזרום בצורה חלקה יותר ויארך זמן קצר יותר. ככול שמתרגלים, ניתן להתרחק ורק להזכיר לו אתה זוכר מה הפעולה הבאה? וניתן לראות שהוא זוכר לבצע יותר ויותר פעולות בעצמו.

• מכאן כל היתר זה התמדה!  להמשיך להזכיר ולכוון (מבלי להבליג) עד לרכישת ההרגל.

    כאן חשוב להתמיד ולא לוותר. כאן באה לידי ביטוי התמיכה של המבוגרים וההרגל שלהם. לא להיכנע ולעשות במקום הילד כי זה יותר קל להורים. ניתן במקרים חריגים להסביר לילד שחד פעמית לא נבצע את ההרגל כי התנאים לא מאפשרים את זה.

 

נספח מס' 1 – כרטיס כיס למחנך (ולהורה) – הקניית הרגלים

תיעודים של הקניית הרגלים בגן ובבית

נספח מס' 2 – טופס סיכום ביניים של הקניית ההרגל בצוותים

 נספח זה מתאר את תיעוד תהליך הקניית ההרגלים שנעשה על ידי צוות טרום טרום חובה – לאחר כחודש וחצי מתחילת תהליך ההקניה.

 תיאור תהליך ההקנייה לפי שבועות ובהתאם לפורמט הקניית ההרגלים

שבוע 1 –

      בשלב הראשון, ישבנו ביחד ובחרנו לעבוד על הקניית ההרגל של סדר וניקיון, בדגש על סידור המשחקים והחזרתם למקום בתום המשחק.
לאחר מכן דנו על דרכים שונות לממש את ההרגל. החלטנו שנדבר עם הילדים נסביר את הרציונל ונקפיד מאוד על כך שניתן לעבור לפעילות הבאה, רק לאחר הסידור.

      קושי שנתקלנו בו לאחר שבוע, עבודה עם קבוצה גדולה של הילדים – קשה להקנות את ההרגל עם סדר הפעולות שבו ולהקפיד על הביצוע. שמנו  לב שיש ילדים שמשתפים פעולה באופן טבעי ויש ילדים שמתחמקים או שקשה להניע אותם לסידור בחלל שבו יש כמה פינות משחק או צעצועים פזורים. ניסינו כמה דרכים ועוד לא הגענו לדרך הטובה ביותר. הרעיון שהוצע, לחלק את הילדים לשלוש קבוצות שבהן ניתן יהיה להקפיד שכל ילד תורם את חלקו, ולאפשר את התחושה שביחד בשיתוף פעולה מצליחים יותר.

שבוע 2-3 –

       יישמנו את רעיון חלוקת הילדים לשלוש קבוצות של 6 ילדים בכל קבוצה וראינו שהרעיון מצליח. החלוקה לקבוצות קטנות מאפשרת תיווך אישי יותר לכל ילד מצד המדריך ומעלה את תחושת שיתוף פעולה מצד הילדים.

      יחד עם זאת, הוספנו להסברים המילוליים גם המחשה באמצעים שונים:

       הראינו לילדים את החדרים של מודל הבית כאשר הריהוט מפוזר בחדרים, לעומת כאשר הבית מסודר; התייחסנו למקרה של חלק אחד של פזל שהלך לאיבוד כי לא הוחזר לקופסא, ופגם בהנאה של הרכבת הפאזל כולו;העברנו בפעילות תוכן שנכתבה במיוחד עבור הנושא, שכללה סיפור מומחז שבו חלקי הפאזל והרכבת התערבבו בין שתי תיבות הפעילות ובסופה הילדים עזרו לפתור את הבעיה, מיינו וסידרו את החלקים בצורה הנכונה. כל הפעילות באו להמחיש את חשיבות ותועלות הסדר עבור הילדים – כך שיהיה לילדים נעים לשחק בחדר עם המשחקים האהובים עליהם.

שבוע 4 –

שמנו לב שעדיין יש צורך ללוות את הילדים בשלבי הסידור, להנחות אותם ולהניע לפעולה. אבל יחד עם זאת, מרבית הילדים כבר עושים את הפעולה ללא התחמקויות ועם הבנה.

שבוע 5 –

אנו ממשיכים להקפיד על ביצוע ההרגל. מצאנו דרכים נוספות לדרבן את הילדים לסידור.

נספח מס' 3 – תיעוד תכנון והקניית הרגלים – מולא על ידי ההורים

 טופס תיעוד – מתודת הקניית הרגלים

 דיון מקדים בין חברי הצוות

חברי הצוות יושבים דנים ובוחרים הרגל אחד שחשוב לנו במיוחד להקנות לילדים

הרגלי שינה וסדר פעולות לפני שינה

מדברים כיצד לממש את הקניית ההרגל

לעשות שעת הרדמה כללית

 

1. 1. מהם תתי הפעולות של ההרגל?

2. 8:15 – אומרים שעוד 5 דקות הולכים לישון
3. 8:20 – מחליפים בגדים
4. 8:23 – מצחצחים שיניים
5. 8:27 – פיפי
6. 8:30 – מסדרים מיטה – שעון רגשות – קריאת שמע – ונכנסים לישון

• מה נדרש לארגן בסביבה כדי להקנות את ההרגל?

• להכניס את מיטת הקומותיים לחדר של אריאל ומתן
• לקנות מברשת ומשחה
• לארגן שעון רגשות
• לקנות שעון חול

3.      מתוך הניסיון שלנו אילו קשיים עלולים לצוץ בהקניית ההרגל וכיצד נתמודד איתם

• הבן הצעיר ירצה לקחת דוגמא מאחיו הגדולים – פתרון: כולם הולכים לישון יחד.
• יסרב לישון כי פוחד – פתרון: להראות שעון חול ולומר לו שהוא שוכב עד שהשעון נגמר ואם הוא יהיה ער עדיין הוא יוכל לקום לכמה דקות.

 

הקנייה ראשונית

מסבירים לילד את הרציונאל של ההרגל (עדיף שההסבר יבוא ממנו, בעקבות שאלה שנשאל)

סיפרתי על החשיבות הרבה של שינה ותרומתה למוח שלנו וליכולותינו השונות. הראיתי לאריאל בן ה-4.5 עיתון עם כתבה על שינה (שבמקרה הייתה בבית) ואמרתי לו שכתוב כאן שחשוב לישון ואת כמות שעות השינה הרצויה לכל גיל (הוא לקח את העיתון מאוד ברצינות, לדעתי, הרבה יותר מאשר אני הייתי מסביר לו שזה טוב למוח…)

• מציגים בדוגמא והסבר לילד את ההרגל אותו אנו רוצים להקנות
  הסברנו לילדים על טקס השינה החדש שאנו רוצים לעשות, מספרנו אותו לטקס ארבעת השלבים ועברנו יחד איתם על כל השלבים תוך כדי שאנו מדברים על ההתקדמות בשלבים "סיימתם את השלב השני, נותרו לכם רק עוד שני שלבים…."

  

הקנייה בפועל

• בפעמים הראשונות נמצאים עם הילד בפועל לאורך כל הפעולה שהוא נדרש לעשות תוך כדי תיווך מילולי של סדר הפעולות המתבצעות
  בערבים הראשונים מדי ערב עברנו על הטקס תחילה בליווי צמוד של כל השלבים ואחר כך רק בדיבורים.

מכאן כל היתר זה התמדה!  להמשיך להזכיר ולכוון (מבלי להבליג) עד לרכישת ההרגל
בהתחלה היתה התלהבות רבה מאוד מטקס השינה החדש, הילדים שיתפו פעולה בצורה מדהימה ורק היינו מזכירים את המילים טקס שינה הם היו מיד מסכימים בהתלהבות להתחיל ואף לאחר 3 ימים של הטקס ברצף הם התחילו להזכיר זאת בעצמם. ההתמדה על סדר הפעולות והזמנים התדלדלה לאחר כשבועיים מה שהאט את תהליך ההטמעה. לאחר כחודש הספקנו לקרוא לזה טקס שינה ולא תמיד התקיימו סדר הפעולות אך הרגלי השינה התייצבו והפכו טובים יותר.

• תיאור תהליך עבודה על נושא תקופתי בגן החברים

נספח מס' 4 – תהליך חקר הקניית הרגלים לפי שבועות (צוות והורים)

• שבוע 1 – פגישת צוות ראשונה – דיון להצפת נושא הקניית ההרגלים – כיצד כל איש צוות תופס את הנושא ואת חשיבותו.
• שבוע 2 – פגישת צוות שנייה – קראנו חומרים ותיאוריות בנושא הרגלים והקנייתם, ודנו בנושא מבחינה תיאורטית ומעשית ויצאנו לשבוע של התנסות.
• במהלך השבוע – עסקנו במעקב אחרי נושא הקניית ההרגלים בקבוצות ובחנו את הנושא בדיונים רפלקטיביים צוותיים.
• שבוע 3 – ישיבת צוות שלישית – גיבשנו את המתודה ויצאנו לבדוק אותה בשטח – כל קבוצה נתבקשה לבחור הרגל ספציפי אחריו תעקוב בקפידה במימוש המתודה.
• שבוע 4 – פגישת צוות רביעית –  דיוק המתודה ויציאה לשבוע של בדיקת הדיוקים.
• שבוע 5 – ישיבת צוות חמישית – דיון בקשיים ובהצעות להקל את רכישת המתודה. הכנה לאסיפת הורים.
• שבוע 5 – אסיפת הורים – הצגת נושא הקניית הרגלים להורים והצגת המודל להקניית הרגלים. ההורים קיבלו משימה שבועית לבחור הרגל אותו ירצו להקנות בבית.
• שבוע 6 – ההורים התבקשו להתחיל בתהליך ההקניה של ההרגל שבחרו ולשלוח תיאור של תהליך בחירת ההרגל ומהלך ההקנייה שלו, במייל למדריכי הצוות. מדריכי הצוות שלחו מייל להורים ובו שמות של ההורים שהתחילו את התהליך ואת ההרגל שבחרו להתמקד בו. סיפורי מקרה נבחרים נשלחו לכלל ההורים בהסכמת ההורים ששיתפו (ראה, תיאור של הורים: בנספח המצורף). במקביל הצוות המשיך לספר על תהליכים שנעשים לחיזוק הקניית ההרגלים בקבוצת הילדים בגן וגם  נתלו שלטים בגן בנושא חשיבות ההרגלים.
• שבוע 7 – המשך עבודה צוותית על חיזוק הקניית ההרגל שנבחר. כל צוות מילא טופס סיכום ביניים של תהליך הקניית ההרגל שנבחר. (ראה: נספח מצורף). ישיבת צוות שביעית – כל צוות כיתה הציג את הסטטוס בהקניית ההרגל והעלה שאלות לכלל צוות הגן.
• שבוע 8 – כנ"ל בשבוע 7.
• שבוע 9 – כנ"ל. הכנה לאסיפת הורים מסכמת של נושא הקניית הרגלים.
• שבוע 10 – כל צוות מילא טופס מסכם של הקניית ההרגל (ראה: נספח מצורף). אסיפת הורים – הצוות ענה על שאלות וקשיים של הורים וסיכמנו את הנושא.

ביבליוגרפיה

שויקה, י' (1977 .(רב-מלים – המילון השלם. סטימצקי, תל-אביב.

קלודי, ט' (2005). הד הגן, חוברת א, תשס"ה.

 

Allport, G. W. (1937). The Functional Autonomy of Motives, American Journal of Psychology, 50, 141-156.

Graybiel, A. m., Barnes, T. D., Dezhe, Z. J., Hu, D., Kubota, Y., (2005). Activity of striatal neurons reflects dynamic encoding and recoding of procedural memories, Nature 437, 1158-1161.